החותם האישי: הוד שרייבמן

חותם אישי- אני כמפקד והפלוגה של
אני כמפקד:
מה מניע אותי להוביל אחרים ולפקד עליהם?מהיום שהגעתי לסיירת צנחנים ידעתי שאני רוצה לפקד,
ומהיום הראשון שפיקדתי על מסגרת בתור מ"כ הבנתי שהגעתי למקום שאני רוצה. הפיקוד על לוחמים זה הדבר
המשמעותי ביותר שעשיתי בשירות הצבאי וזו הסיבה שאני רוצה להמשיך. אני יודע שברמה האישית, אני חייב
להרגיש שייך. תחושת השייכות שאני רוצה שתהיה לי היא תחושת השייכות למדינה שאני חיי בה וגדלתי בה,
למשפחה שלי, ליחידה שלי ולמסגרת שלי. הפיקוד על לוחמים כשלעצמו מייצר לי את תחושת השייכות אותה אני
רוצה להרגיש בחיי. אני יודע שכדי שלי הייתה את הזכות לחיות פה היה צריך אנשים שיקחו אחריות ויהפכו
חלומות קטנים למציאות, אני מאמין שזה גם מה שמניע אותי לפקד, האחריות לשמור על הזכות הזו והיכולת ליצור
מקום של שייכות לאנשים שלי ולי בעצמי כדי שאוכל להשפיע ולעצב את המציאות בעולם ובסביבה שאייצר לעצמי
כמפקד.
מי המודלים שלי לחיקוי? אבא שלי, בן גוריון, א,' מ'
אבא שלי- המודל לחיקוי הראשון והחשוב ביותר בעיניי מייצג יותר מהכל את המשפחה, הבחירות שאבא
שלי עשה בחיים תמיד היו עם החשיבה על טובת המשפחה לפני הכל ואני מעריץ את זה. אבא שלי בן אדם צנוע
ובאותה נשימה משיג את הדברים שהוא רוצה וחולם עליהם וככה אני רוצה להיות, אבא שלי בן אדם אמיץ שלא
מפחד לגעת בכלום ולעמוד באומץ מול האתגרים הקשים ביותר בחיים. אני חושב שהמשפחתיות, הענווה,
והאומץ אלה שלושת התכונות של אבא שלי שבאמת הופכות אותו בשבילי למודל לחיקוי האידיאלי ומעבר לחיים
בצבא הוא גם האבא שאני שואף להיות לילדים שלי יום אחד.
בן גוריון- אדם שהוא למעשה בעיניי הסמל לאומץ, האומץ לקבל החלטות, והאומץ להגשים חלומות. בן גוריון לא פחד לצאת למלחמה בידיעה שימותו אלפי אנשים במלחמה כזו אך הבין שאין דרך אחרת. בן גוריון הוא גם דוגמא בעיניי לאיש רוח שלומד מכל דבר וזו תכונה שאני מעריץ אצל אנשים ואצל מנהיגים.
א- המ"פ שלי בסיירת צנחנים לימד אותי את החשיבות בלהיות שייך למסגרת ואת היכולת לדרוש מהאנשים שלי ובמקביל להיות חבר שלהם. א׳ לימד אותי החשיבות של להיות חבר של הסגן שלך ושל הצוות שלך, הוא גם לימד אותי לדעת להכיר בחולשות שלי ולפעול מתוך חיזוק החוזקות והשלמת החולשות דרך אנשים אצלי שאצלם זו חוזקה.
מ' - לימד אותי את החשיבות שבפרטים הקטנים, חוסר פשרות ומקצוע מעל הכל. ארבעת האנשים שציינתי הם הסיבה שאני רוצה להיות מפקד והם המפקד שאני רוצה להיות.
מה תרם להתפתחות היכולת הפיקודית שלי
הרבה דברים תרמו להתפתחות הפיקודית שלי אבל המשמעותיים שבהם היו הכישלונות שלי, נכשלתי בתור צוער בקורס חובלים ושם הבנתי את החשיבות של המסגרת בשבילי. ההצלחה במסלול כלוחם וכמפקד בטירונות של נוב 17היא הביטוי ללמידה שלי מהכישלון הראשון. בתור קצין אירוע נחל חילזון הכניס אותי להרבה חשיבה מעמיקה על עצם השירות שלי, על היכולות שלי והשפיע עליי הרבה גם כשהייתי מפק"צ לוחמים בחודשים הראשונים כשהצוות שלי היה במצב לא טוב. לא הצלחתי להתחבר לצוות בכלל בהתחלה וידעתי שאני לא מתפקד טוב. ההחלטות שקיבלתי אחרי חודשיים בלוחמים והשינוי שהצוות עבר קרו בזכות הלמידה מהטעויות והיכולות להכיר בחולשות שלי ולא להילחם בהן אלא לנצל אותן. אני יודע שההצלחה בתפקיד מפק"צ גם נתנה לי את הביטחון שהייתי צריך ביחידה וזה גם מה שגרם לי לרצות להיות מ"פ.
למה היית מדמה את סגנון הפיקוד שלי
סגנון הפיקוד שלי הוא דבר מתפתח, אני לומד את האנשים שלי והמסגרת שאני נמצא עם הזמן שאני נמצא שם, יחד עם זאת יש דברים שאני לא מוכן לוותר להם, ביניהם ירידה לפרטים, הדרישה להגיע עם מטרה ולהשיג אותה. סגנון הפיקוד שלי תמיד משלב בתוכו את האנשים יחד איתי בשיח אני מבין שאני מפקד על אנשים עם שכל על הכתפיים ואני מרבה להתייעץ איתם כי אני חושב שאנשים צריכים להיות מחוברים ושייכים ואם אני מונע שיח מהאנשים שלי אני משפיע על תחושת השייכות שלהם. יחד עם זאת אני תמיד אהיה מקבל ההחלטות והשורה התחתונה בכל דיון בכל משימה בכל נושא.
תפקיד שיא
תפקיד השיא עד כה בשירות הצבאי שלי הוא מפק"צ לוחמים. בחצי השנה האחרונה שלי בתור מפק"צ לוחמים, הסתכלתי על הצוות שלי והרגשתי שאלו האנשים שאיתם אני רוצה ומוכן לצאת למלחמה מחר בבוקר וידעתי שאנחנו הצוות הכי חזק בסיירת בפועל. כשהייתי מפק"צ לוחמים הרגשתי בשיא הכשירות שלי בכל תחום ואני יודע שהצוות שלי הרגיש אותו דבר.
סיכום
אחרי הרבה מחשבה אישית ומשותפת עם הקרובים אליי, העלאת זיכרונות מהעבר שמזכירים מתי הצלחתי להפיק את המיטב מעצמי ומתי אני מצליח להשפיע לחיוב גם על הסובבים אותי הגעתי לשלוש תובנות עיקריות שחייבות לאפיין אותי כמ"פ.
אני חייב תחושת שייכות- איכות ואיחוד הקבוצה המורכבת חשובה לי. אם אני מצליח ליצור מבנה של חבורה קרובה, פתוחה ותומכת אצליח להפיק את המירב. הסגל בפלוגה שלי יהיה חייב להיות מקור עוצמה ומקום של שייכות לי ולמפקדים בפלוגה שלי.
לדרוש טיפה יותר- בשביל להגיע להישגים מדדים הישגיים פרקטיים יהיו חייבים ללוות את הפעילות הפלוגתית, כדי להפוך את המדדים לכלי יעיל אני אהיה חייב להציב יעדים פרקטיים ניתנים למדידה שמשתנים עם השגת המטרות. כמו ציון מינימאלי בבוחן רמה או יל"מ בירי, תחרות הצוות המהיר ובחני פלוגה ברמתי נמדדים פעם בתקופה.
למידה מהכול- השכל לא נמצא בהכרח אצלי, יש לי נטייה להעריך את עצמי לעיתים הערכת יתר. הערכה כזאת עלולה לפגוע בקשר שלי עם עמיתים, כפופים ואפילו עם רמה ממונה. חשוב לזכור שגם שכשאהיה מ"פ מבוגר יותר מהסובבים אותי, וגם אחרי שלמדתי שנתיים את המקצוע אני חייב לחפש מה אפשר ללמוד מהכול ואיפה לשים לב שאני לא מרחיק ממני אנשים אלא מקרב אותם דרך הידע או הניסיון.
בקיום שלושת התנאים שכתבתי קודם האיכות הייחודית שלי תהיה העבודה מתוך המסגרת הפלוגתית שלי כחלק אינטגראלי מהמערכת. הקרבה לאנשים תוך הכרת נקודות התורפה והחולשה שלי יצליחו ליצור מסגרת אורגאנית מתפקדת באופן שוטף יחד. מעבר לזה, התחרותיות חייבת להיות בוערת בפלוגה שלי, בין המחלקות ובין פלוגות אחרות. התחרותיות כערך חיובי והאתגר יהיה להבין איפה הגבול הדק עובר פה.

פרק 2: החותם האישי
איזו משמעות אני מייחס להיותי קצין ומפקד בצה"ל:
לעצם היותי קצין ומפקד בצה"ל בעיניי יש משמעות עצומה. יצאתי לקצונה בהתחלה
כי אני מרגיש שעכשיו תורי לתת מעצמי לבית שאני חיי בו. אני באמת רואה בשירות שלי
בצה"ל שליחות ואני ממשיך אותו כי אני מרגיש שיש לי עוד הרבה לתת. אני יודע שלחיות
כאן היא זכות שיש לשמור עליה ובעצם השירות שלי כקצין אני יודע שאני נותן את
החלק שלי. יחד עם זאת אני יודע שלדמות שלי כקצין יש יכולת להשפיע על אנשים ולגעת
בהם והיכולת לתת מעצמי נותנת לי תחושת שייכות לעם שאני חיי בו. אני מרגיש שזה
התפקיד שלי בחברה הישראלית ואני גאה להיות בתפקיד הזה. אני חושב שליכולת שלי
להשפיע על אנשים משמעות נוספת אני יכול להתחבר לאנשים ברמה האישית ולייצר שיח
ולגעת בכמות גדולה של לוחמים, מפקדים וככה לייצר את המציאות שאני שואף לחיות בה.
מה הנחות היסוד שלי לגבי פקודי:
ראשית הלוחמים שיהיו תחתיי, בין אם בסיירת, בהכשרות או בפלוגות הלוחמים בחטיבה,
הם מיטב הנוער בישראל פשוטו כמשמעו. כל לוחם בחטיבת הצנחנים התנדב להיות לוחם,
בעצם הבחירה הפשוטה הזו הוא עושה צעד אמיץ בחברה שבה הנורמה היא איננה להיות
לוחם קרבי והקידום האישי בה לפניה ועל כן רק על עצם הבחירה שלהם אני מעריך אותם.
מעבר לזה אני מתייחס ללוחמים בחטיבת הצנחנים כאנשים עם ראש על הכתפיים ואני יודע
שבהנעה נכונה הם יהיו זה לצד זה במטרה ברורה לנצח בקרב.
מאיר הר ציון מסביר שללוחם חייבות להיות
שלוש תכונות פיזיות עיקריות,
כושר קרבי- המתבטא בכושר גופני ברמה
גבוהה, יכולת סחיבת משקלים לאורך זמן,
כוח פיזי, וכוח מתפרץ שמאפשרים ללוחם
להיות תמיד במיטבו בשעות קשות ומחזקות את החוסן שבו.
שדאות- לוחם חייב להיות בעל יכולת שרידות גבוהה, התמצאות,
הסוואה וניצול השטח לטובתו.
קליעה- לוחם חייב לשלוט באמל"ח לרמת מומחיות בכל מצב ביום
ובלילה, לירות ולפגוע ולהפעיל את האמל"ח שברשותו בצורה המיטבית ביותר.
לשילוב שלושת התכונות הפיזיות האלו היכולת להגביר את הביטחון העצמי של הלוחם,
ולהכשיר אותו להיות הלוחם הכי טוב ברמה הטכנית שאפשר ועל כן עליי כמפקד לפתח ולשמר אצל הלוחמים שלי את תכונות אלו. אך יחד עם זאת, ללא הנכונות להילחם שחייבת לבעור בלב הלוחמים תמיד לא יהיה ניתן להכריע אויב. על כן, משימתי הראשונה כמפקד היא להחדיר בלוחמים שלי את הנכונות הזאת. היות ולא נכחתי באף לחימה עדיין אני מבין מקריאה ולימוד מבעלי ניסיון שבכדי שתהיה רוח כזו בלוחמים שלי הם חייבים להרגיש שהם חלק ממשהו גדול יותר, הם חייבים להיות מחוברים למחלקות שלהם, לסמוך על המפקדים שלהם, ולהיות שם תמיד בשביל האנשים לצידם. המפקדים בפלוגה שלי בעיניי הם אנשים אינטליגנטים, אני מצפה מהם להגדיל ראש, לחפש נקודות תורפה, ליזום ולדחוף את הפלוגה כיחידה להשתפר. אני מאמין גם שהמפקצים בפלוגה שלי מיסודם יהיו תחרותיים, כחלק מהאופי של המפקדים בחטיבת הצנחנים ואני מתכוון לנצל את זה לעודד מצוינות ולרצות לנצח. אני מאמין שהניצחונות בפלוגה יבואו רק מהמפקדים. השייכות של הלוחמים בפלוגה תבוא רק מהמפקדים. בעיניי מפק"צ הוא מקבל החלטות לגיטימי ובשאיפה שלי ארצה לערב אותם בקבלת ההחלטות שלי כמה שאפשר.
מהו מ"פ מצוין לדעתי:

לדעתי, מ"פ מצוין הוא מ"פ שהפלוגה שלו
מתנהגת כיחידה אחת.
מ"פ מצוין לא יכול להימדד על בסיס עצמו אלא על בסיס הפלוגה שלו. הפלוגה היא התעודה הכי
טובה של המ"פ, מ"פ שהפלוגה שלו מנצחת בכל מפגש, חותרת למגע ומסיימת כל אירוע היא פלוגה
מצטיינת וזה גם יהיה מ"פ מצוין. בשביל שמ"פ יוכל לעשות את זה הוא חייב לרתום אנשים ועל כן מ"פ
מצוין זה פשוט מ"פ שהצליח לרתום את כל האנשים תחתיו לנצח כל סיטואציה שהוא רוצה לנצח בה
ואת האנשים מעליו לתמוך בו כשהוא עושה את זה.איזה חותם ארצה להטביע ביחידה: החותם
שארצה להשאיר ביחידה הוא קודם כל תחושת השייכות, ההבנה של לוחם ומפקד שהוא חלק
במערכת של יחידה מובחרת עם מורשת אדירה בכל מלחמות ישראל ועם מחויבות לעם ישראל
במלחמות הבאות. אני רוצה גם שהחותם שיישאר הוא ההבנה שאנחנו מתכוננים למלחמה בכל דרך
יותר מכל דבר אחר וזה מה שצריך להיות לנגד עיני הלוחמים שלי כל הזמן. אני לא רוצה שהחיילים
יחלמו חלומות על משימות מיוחדות אבל אני ארצה שהם יהיו "חיות טרף" ביום פקודה. אני חושב
שאם אצליח לגרום לפלוגה שלי לחוש כך אעלה פלוגה מוצלחת יותר בוגרת יותר ומוכנה יותר
לפלגות הלוחמות ביחידה.
בסיום תפקידי מה הייתי רוצה שיגידו עליי פקודיי:
כשאסיים את התפקיד בפלוגה ארצה שהלוחמים והמפקדים שתחתי ירגישו שהם במיטבם, שהם מוכנים לצאת למלחמה ושאם הם היו צריכים לבחור עם מי לצאת? זה הצוות האורגאני שלהם. אז אני ארצה שפקודיי יגידו עלי שאני קשה אבל אני מוכן למלחמה. אני רוצה שפקודי ידעו שהמקצוע בשבילי מעל הכל ובשביל להצליח בו צריך לעבוד קשה וככה הם עבדו במשך שנה וחודשיים. אני ארצה שכשאעזוב את התפקיד המפקדים שתחתיי ירצו להמשיך לפקד בצבא מתוך תחושת שליחות וגאווה במקום שבו הם נמצאים. אני ארצה שאחרי שאעזוב את הפלוגה הלוחמים והמפקדים שלי יהיו גאים לחלוטין במקום שהם משרתים בו שירגישו שהם חלק מהמורשת של החטיבה ושל היחידה ושבשביל לנצח הם יעבדו קשה.
מהם הערכים המרכזיים שלך שמנחים אותך בתפקידיך השונים?
מקצועיות- אני מאמין מאוד במקצוע הצבאי, אני חושב שהוא ערך היסוד להצלחה בקרב והוא מבחינתי הערך העליון בחינוך חיילי. החיילים שלי חייבים להבין שהם התגייסו כדי לנצח את המלחמה הבאה כדי לשמור על מדינת ישראל ועם ישראל אי אפשר להתפשר במקצוע. אני מאמין שבשביל להיות מקצועיים השפה המשותפת היחידתית היא חשובה אני ארצה שהמפקדים שלי "ידברו מקצוע" ואני יודע שביחידה שלי זה עלול להיות פער. כי ידע הרבה פעמים עובר מפה לאוזן וכל אחד ממציא את התורה מחדש ואני יודע שיהיה עלי ליצור שפה משותפת אחידה ובו בזמן ללמוד מבעלי ניסיון לכל אורך הדרך
אחריות- "הנני נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא ההגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל." נוסח השבועה בעיניי מסמל את קבלת האחריות שלי כלוחם וכמפקד לקבל את עול משמעתו של הצבא ובכך לעשות הכל בשביל לשמור על הגנת המולדת, ואת הענקת האחריות לחיילים שלי לקיים את חובות השבועה הללו. אני מאמין שכדי לקיים את נוסח השבועה שחיילי ישבעו בה בחודשים הראשונים לשירותם עלינו כחיילים להיות אחראים להצלחת כלל משימותינו מהקטנה ביותר ועד הגדולה ביותר מתוך הבנה שאין אופציה שמשהו לא יכול להתקיים. אני מאמין שזה הביטוי הערכי למונח "אפס תקלות." על כן, האחריות בשבילי מסמלת את המחויבות למשימה ולהצלחתה וכמפקד גם לאנשים. אני מצפה שהחיילים והמפקדים בפלוגה שלי יראו את הדברים כמוני ויבינו את המשמעות שבאחריות המוטלת על כתפינו.
אמון- ערך האמינות בעיני מבטא מעבר לאמירת אמת, האמינות בעייני היא יצירת שיח בוטח בתוך הפלוגה שלי. איש המאמין ברעהו וכך אמון למעשה בעיניי הוא תוצאה של אמינות ורעות. מתוך הבנה שזה מה שגורם לאנשים לקום ולהסתער אל מול אש ופגיעה באמון ההדדי בין אנשים יוצרת משברים בין הצוות ליחידה ולצבא וזה עלול לגרום לפירוק של יחידה. במהלך השירות שלי ראיתי לצערי לוחמים שאבדו את האמון במפקדים הקרובים להם תחילה ואחר כך במערכת כולה וזה הפך צוות מהטובים ביותר שראיתי לצוות גרוע המעכב את הצלחת הפלוגה בהמשך. לכן אני מאמין שחובה עלי כמפקד ועל המפקדים תחתי ליצור תחושת אמון כוללת המחברת את הלוחמים ליחידה ואת היחידה ללוחמיה על ידי שיחות כנות וחיזוק תחושת הלכידות בצוותים ובפלוגה.
דוגמא אישית- אני מאמין שדוגמא אישית היא אבן יסוד ליצירת אמון והצלחה של יחידה. אני אשאף תמיד להיות עם החיילים שלי ככל הניתן וכמוני גם המפקדים תחתיי משום שזו הדרך היחידה להצליח לשמר את האמון ואת המוכנות של לוחם כפרט לתת מעצמו מעבר למובן מאליו לטובת הצלחת היחידה.
מצויינות- אני מאמין שמתוקף האחריות שקיבלנו כפי שציינתי בפסקה על ערך האחריות עלינו להיות מוכנים לבצע כל דבר על הצד הטוב ביותר ללא פשרות. אני מתכוון שבסוף כל לבנה בהכשרה הפלוגה שלי תהיה מוכנה על הצד הטוב ביותר. גם אם זה אומר להחזיר ולעשות דברים פעמיים. אני יודע שבבא"ח אאלץ להתמודד עם הפרדוקס של המפקדים של איכות מול כמות ובשביל להצליח ליצור הכשרה איכותית ומצוינות עליי לבחור על מה אני צריך לוותר כדי לעשות את מה שאני עושה באותו הרגע על הצד הטוב ביותר. כמו שאמא ואבא אמרו לי מאז שאני ילד: "מה שאצה עושה באותו הרגע זה הדבר הכי חשוב," מרמת המסדר וקשירת השרוכים בבוקר ועד לביצוע תרפ"ל רטוב בשטח בנוי הכל חייב להיות על הצד הטוב ביותר ומה שנכשל יקרה שוב.
קווים אדומים?
המונח קווים אדומים בעיני הוא מונח מורכב. משום שאין דין מקרה שקרה לבן אדם אחד כמו אותו מקרה בדיוק לבן אדם אחר. אירועים צריכים להבחן לגופם. וקוו אדום מסמל שאי אפשר לעבור ממנו על סדר היום.
לכן הקו האדום היחיד שינחה אותי הוא הפרת האמון. המונח מבחינתי חייב להישאר מופשט ולא מדויק כי כל מקרה צריך להבחן לגופו ובמידה ונשבר האמון בתוך המערכת שלי עליי יהיה לעצור את סדר היום ולבדוק לעמוק את האירוע ולקבל החלטות להמשך. אירועים כאלו יכולים להיות כשמפקד משקר לי, כשחייל משתמש בסמים או כשחייל נוסע שיכור בזמן חופשה. כל אלו הם דוגמאות למקרים בהם האמון נשבר ונוצר סדק במערכת היחסים הפנים פלוגתית ועלי לראות אם לסדק יש פוטנציאל להתרחב וליצור שסע או שזה דבר שיכול להתאחות מעצמו ואולי להשאיר צלקת שאפשר ללמוד ממנה.
מה ייחשב בעיני הצלחה בתפקיד?
בתפקיד הראשון שאבצע כמ"פ הכשרות ההצלחה שלי בתפקיד תימדד בעיניי שני אופנים. הראשון, יהיה רמת המקצועיות והנכונות של הצוותים שלי כשיעלו לפלוגות פ 10ח 20וע 30לצאת לקרב ולתת מעצמם. אדע את זה רק בזכות מפקדי הפלוגות האלו כשיקבלו את הצוותים האלה אליהם. המדד השני שיהיה לי להצלחת התפקיד היא מניעת יריבות שלילית בין הצוותים והבנה שכולנו יחידה אחת חזקה יותר ומוכנה יותר ללחימה ביחד מאשר לחוד והצלחה שלי בתפקיד תהיה ההבנה הזאת אצל הלוחמים שלי.
בתפקידים הבאים הצלחה בתפקיד תהיה רמת הלכידות הפלוגתית סביב המשימות וההבנה ההדדית בפלוגה כי המשימה, כל משימה שלא תהיה, היא של כולנו כפלוגה ואנחנו ננצח
אותה יחד.